צוואה

"אם יש עקרון תשתית – אם תרצו עקרון על –במשפט הירושה ,אין הוא אלא העיקרון המורנו כי אדם ,כל אדם ,קונה חופש לצוות מה ייעשה בעיזבונו,והעיקרון הנגזר ממנו ולפיו מצווים החיים לקיים את דברי הנפטר ורצונו…" השופט מישאל חשין 4660/94

מה היא צוואה?

צוואה – היא מסמך משפטי בו מצווה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו , המסמך יהיה בר תוקף אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בחוק ולא נפל בו פגם.

מקורות הצוואה בחוק: מקורה הראשון של הצוואה מוסד בחוק הישראלי ב"חוק הירושה" תשכ"ה 1965. חוק זה פירט את דרכי הציווי בצוואה בהן רשאי המצווה לצוות את עזבונו את הדרכים ,התנאים והכללים אשר יחולו על הצוואה .חוק זה למעשה הכיר בעקרון "חופש הציווי "אשר קבע כי לאדם יש את הזכות לצוות גם לאחר פטירתו מהעולם מה יעשה בקניינו.

מקור מהותי ומוסרי אשר עיגן את הזכות המהותית של האדם לצוות את רכושו מקורו בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" המכיר בזכות הקניין כזכות ייסוד מוגנת .ומאחר והחוק מכיר ומודע לכך כי ימי האדם קצובים ,מיסד החוק הסדר חוקי בו אדם יכול לצוות את רכושו וקניינו (עזבונו) לאחר פטירתו לכל מי שיבחר .יש לזכור כי ברירת המחדל לאדם אשר לא ציווה את רכושו לאיש נמצא גם הוא ב"חוק הירושה", והוא הסדר "הירושה ע"פ דין ", אשר במקרה הנפוץ כי רכושו של הנפטר במידה והותיר אישה וילדים ,רכושו יועבר בחציות לאשתו ,ואילו היתר יחולק באופן שווה בין ילדיו.

שינויים בצוואה: רשאי אדם לעשות שינויים בצוואתו עד יומו האחרון, להוסיף סעיפים ,לגרוע , ולשנות ככל העולה על רוחו ,ואף לבטלה לחלוטין.הנוסח האחרון כרונולוגית שימצאה לאחר פטירתו הינו המחייב ולא נוסחים קודמים.

מומלץ בכל צוואה לציין בפירוש בלשון ברורה וחד משמעית כבר בתחילתה כי נוסח זה הינו מבטל כל נוסח אחר שקדם לו ,ייתר על כן לשון החוק קובעת באופן שלא משתמע לשתי פנים כי במקרה של שני נוסחי צוואה גובר הנוסח המאוחר יותר .

סוגי הצוואות המוכרים ע"פ חוק:  "חוק הירושה" תשכ"ה 1965 מכיר בארבע סוגי צוואות .

צוואה בפני רשות

אמירה בע"פ בפני אדם (המנוי בסעיף 22 בחוק הירושה , נוטריון ,שופט, רשם) לגביה נערך פרוטוקול , ואותו אדם המנוי בסעיף 22 מאשר על פניה כי הצוואה נערכה בפניו. השימוש בסעיף זה לצורך עריכת צוואה נדיר הינה שריד ארכאי לימים בהם ישראל קלטה גלי עליה גדולים ולא רבים שלטו בשפה העברית.

צוואה בכתב יד

צוואה הכתובה כולה בכתב ידו של המצווה , חתומה בכתב ידו, ומצוין בה תאריך חתימתה בכתב ידו של המצווה. אומנם צוואה זו הינה הקלה ביותר לכתיבה,ואף אינה נושאת כל עלויות , אך יש לזכור כי מכיוון שצוואה זו נכתבת ע"י אדם אשר ע"פ רוב אינו בעל כל השכלה משפטית ,רבים הסיכויים כי יפלו בה שגיאות אשר עלולות להביא לפסילתה.

צוואת שכיב מרע

צוואה זו מיועדת למי אשר רואה עצמו ,בנסיבות המצדיקות זאת , ניצב מול פני המוות , ומצווה בעל פה את רכושו וקניינו במה שנדמה לו רגעיו האחרונים.

צוואה זו מחויבת להתבצע בפני שני עדים, עדים אלו מצווים לערוך זיכרון דברים של הנאמר להם, זיכרון הדברים אשר ערכו יופק אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל הניתן למועד אמירת הדברים.במידה והמצווה נותר בחיים , יפקע תוקף הצוואה חודש מרגע בו תם האיום על חיי המצווה.

צוואה בעדים

מאפיינים: מסמך כתוב , הנושא את חתימת המוריש , הכולל תאריך , וכן כולל חתימת שני עדים החותמים על המסמך ומאשרים בחתימתם כי היו עדים לחתימת המוריש מרצונו החופשי ובצלילות הדעת.

סוג זה של צוואות הינו הנפוץ ביותר ונעשה ע"פ רוב בליווי עו"ד אשר מנסח את המסמך ע"פ הנחיות המצווה , וכן מוודא כי המסמך כולל את כל דרישות החוק לקיום רצונו של המצווה.

צוואה הדדית

החל מהראשון לאוגוסט 2005 (תיקון סעיף 8א לחוק הירושה) מכיר החוק הישראלי באינטרס השזור בבסיס הצוואה בין בני זוג. עד תיקון זה , ראה החוק לנגד עיניו את הצוואה כמעשה אישי ופרטי של המצווה בלבד, תיקון זה אפשר לבני זוג להכין צוואה הדדית.

הצוואה ההדדית המקובלת היא כי בני הזוג מצווים את רכושם זה לזה ,ולאחר שנפטר בן הזוג האחרון , העיזבון המשותף עובר למי שציוו אותו בני הזוג בצוואתם המשותפת , ע"פ רוב אלו ילדיהם. התיקון בסעיף 8א מלבד מתן תוקף חוקי להסדר ה"צוואה ההדדית" מבטיח את בני הזוג ממצב בו בן הזוג לו הורש הרכוש המשותף משנה את הצוואתו ומוריש את הרכוש לאחרים.צוואה זו הנערכת על ידי שני בני זוג , מובטחת מפני שינויים.

פגמים בצוואות

חוק הירושה תשכ"ה 1965 מפרט מספר פגמים עיקריים אשר בגינם תפסל צוואה.

פגם בנסיבות עריכת הצוואה

הצוואה בבסיס הגדרתה הינה מעשה אישי סעיף 28 לחוק קובע באופן חד משמעי כי בסעיף קטן א "אין צוואה נעשית אלא ע"י המצווה עצמו" יתרה מזאת סעיף ב קטן חוזר ומדגיש כי הוראה אשר מקורה לא במצווה עצמו בטלה ומובטלה.

בלשון אחרת אומר המחוקק בסעיף 30 כי צוואה שנערכה תחת מרמה , מחמת אונס השפעה בלתי הוגנת, איום תחבולה , תרמית וכ"ו הינה בטלה ופסולה מיסודה.עקרון הרצון החופשי הינו עקרון בסיס בחוק הירושה ועל כן , גם אם צוואה עומדת בכל מבחני הכשרות הצורניים אך מבטלת את רצונו החופשי של המצווה , צוואה פסולה היא.

פגם בהוראות הצוואה

סעיפים 34 ו 35 לחוק מדברים על פגמים תוכניים בכתב הצוואה.הוראות צוואה אשר ביצועה בלתי חוקי , בלתי מוסרי או בלתי אפשרי בטלה. עוד מציין המחוקק כי צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לחילופין לקח חלק בעריכתה גם היא בטלה , הנימוק הוא כמובן חשש מהפעלת לחץ מכל סוג שהוא על המצווה. על כן חשוב מאוד כדי למנוע חשש לפסילת צוואה ע"י צד כל שהוא שבעת החתימה מלבד המצווה , עורך הדין והעדים לא יהיה נוכח איש מהזוכים.

פגם צורני בצוואה

סעיפים 19, 20 לחוק מדברים ומזכירים בהוראת החוק כללים צורניים המחייבים צואות כתובות. בעבר הקרוב הוראות חוק אלו היו הוראות חוק חד משמעיות אשר לא אפשרו מתן הכשר לצוואות שבהן נפל פגם או חוסר אשר נעשה לעיתים קרובות בתום לב .תיקון מספר 11 לחוק הירושה " התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור."

כלומר החוק נוטה להקל מעט במתן הכשר לצוואות אשר נפל בהם פגם צורני, אך אין כל ספק כי "ראשית מעשה במחשבה תחילה", וכי עדיף לעשות את הצוואה ע"פ הוראות והנחיות החוק ולקיים את מרכיבי היסוד הנדרשים.

קישור לחוק הירושה תשכ"ה 1965.